מרק בטטה ועדשים אדומות - קונג פוּד

אחד מהנכסים של כל מטבח ביתי הוא מתכונים מהירי הכנה, כתוספת לצד המתכונים המרכזיים שדורשים השקעה או בתור מנה בפני עצמם לארוחת ערב או ארוחת ביניים.

המתכון הזה לוקח את המשמעות מהיר הכנה לקיצון – ממש מרק כפתור משני מרכיבים וקצת תבלינים. קצת שטיפה והשרייה, בישול קצר ובקיצור – מינימום השקעה מקסימום תוצאה.

שני חומרי הגלם המרכזיים עשירים בנוגדי חמצון. הבטטה היא מקור לפחמימות, לבטא קרוטן, לויטמינים A, B, C ו-E ולמינרלים כמו אשלגן מגנזיום וברזל. כמו העדשים הירוקות והחומות, גם העדשים האדומות שייכות למשפחת הקטניות. הן מהוות מקור לפחמימות, לסיבים תזונתיים ולחלבון צמחי ומכילות גם ויטמין B1 (תיאמין), חומצה פולית, אשלגן, אבץ, מגנזיום וברזל. הכמון מוסיף לחגיגת הטעמים את תכונותיו להקלת העיכול של העדשים, לצד מינרליים כמו מגנזיום זרחן ואשלגן, ויטמין A וגם ויטמינים מקבוצת B.

לרוב העדשים מגיעות חצויות ובלי קליפה וכך הן גם מתאימות יותר למרק. ההכנה המוקדמת של העדשים חשובה מצד אחד על מנת לנקות ולסלק גופים זרים ומצד שני על מנת להקטין את אפקט הנפיחות עבור הרגישים מביננו. אני נוהג בהם כדרך הבורגול והאורז – שוטף בתוך קערה או קנקן עד שהמים כמעט צלולים ואז מעביר למסננת ושוטף במים זורמים. לאחר מכן משרים אותם במים לחצי שעה ושוטפים שוב במסננת עם מים זורמים. באופן זה נצמצם את עבודת הסרת הקצף לאחר מכן במהלך הבישול.

מהרגע שנכנסים לעונת הסתיו – המרקים הופכים להיות אורחים קבועים מדי שבוע במטבח שלי. בניגוד למרקי ירקות טחונים – ייחודו של נזיד העדשים הוא במרקם. את הבטטות מועכים בעזרת מזלג או ממחה (מועך תפוחי האדמה – המוכר בעיקר מהכנת פירה) – העדשים לא מושפעות במיוחד מהתהליך – ונוצר מרקם מיוחד שהוא חלק בלתי נפרד מהחוויה.