זן ואומנות המסגרת להגשמת חלומות

כיצד עזרה לי מסגרת האימון בטאי צ’י להגשים חלום קולינרי

לפני מספר שנים עברנו דירה ובמסגרת השיפוץ בניתי בה את מטבח החלומות שלי. במרכזו של החלום תנור רחב (90 ס”מ) משולב עם 6 להבות גז ומעוטר בקולט אדים תואם, שטחי שיש גדולים לעבודה ומגוון שטחי אחסון לציוד הבישול המקצועי שכבר צברתי ולציוד שאני מתכנן לקנות (ותאמינו לי שאף פעם זה לא באמת מספיק :).

אחרי ששככו קולות הפטישונים והמברגות וכל הארגזים התפנו להם למחזור – הגיע הזמן לממש את החלום ולעלות עוד כמה מדרגות קולינריות. אחרי מספר שבועות של בישולים שוטפים לצורך התמצאות במרחב החדש וסידור כלי העבודה לשליפה מהירה – הבנתי שחסר לי משהו. ההתאוששות מתקופת השיפוצים ומעבר הדירה לוותה בתופעת לוואי לא צפויה – המוזה לבישולים חדשים לא הגיעה.

קאטה = מסגרת

במקביל בתקופה הזו עליתי מדרגה באימוני הטאי צ’י. אחד המונחים הראשונים שנחשפים אליהם הוא ה”קאטה”. כתלמיד מתחיל הרגשתי שה”קאטה” היא “מטרה” – ללמוד את רצף התנועות של השיטה ולהגיע לאימון שוטף וזורם. בהמשך ה”קאטה” הפכה עבורי להיות אמצעי – תבנית של תנועות שמאפשרת שפה משותפת לצורך העמקה בלימוד ודיוק. תוך כדי לומדים עקרונות שונים שמיישמים אותם לחוד ואז יחד באימון – כמו ריכוז, שחרור, יציבה, תנועה מהמרכז, נשימה נכונה והקשבה לגוף. אז נפל לי האסימון כי למעשה הקאטה היא מסגרת (וזו גם המשמעות המילולית), מסגרת לאימון וללמידה מתמשכים.

ההבנה הזו עזרה לי לנפץ את תקרת הזכוכית שהרגשתי במטבח – לא מספיק לבשל כשיש מוזה אלא לקבוע מסגרת קבועה. מסגרת שמתחילה בתכנון תפריט משוער לשבועות הקרובים, איסוף המתכונים, הכנת רשימת הקניות. זאת, תוך שימת לב לרכיבים שדורשים הכנה מראש יום קודם או אפילו שבוע קודם. ואי אפשר בלי לציין – מסגרת עם גבולות ברורים לשאר דרי הבית או לבלת”ם לו”ז למיניהם.

התאמת המסגרת לסביבה

כמו כל מסגרת – צריך להתאים אותה לסביבה.

בטאי צ’י לדוגמא יש הבדל בין אימון בקיץ לבין החורף. בקיץ יותר קל להיכנס לאימונים, האימון זורם מהר יותר. בחורף לעומת זאת יש פחות מוטיבציה לזוז: קשה להתחיל אימון, החימום מעט ארוך יותר כדי לא לגרום נזק למפרקים, קשה להתאמן ארוכות לבדך בבית, שלא לדבר על אימונים ארוכים, ולכן יותר קל לפעמים לבצע אימון סטטי או אימון בזוגות במקום אימון שדורש תנועה רבה.

יש סופי שבוע שאנחנו עייפים יותר אחרי שבוע עמוס או לחילופין סוף השבוע עצמו צפוי להיות עמוס – ולכן כדאי להכין משהו קל ומהיר – גם כדי שהגוף שלנו לא יתעייף מהבישול וגם כדי לא להכביד על מערכת העיכול. בחורף נשלב יותר מרקים ומזונות מחממים, בקיץ נכין אוכל קל יותר שלא יכביד בחום.

שישי קודש לבישולים

יום שישי נבחר באופן טבעי. מאחר ויש עוד סידורים ועיסוקים אחרים בשישי בבוקר – לעיתים התחלתי לבשל מאוחר יותר. חלק מהתכנון כלל בישול מהיר לשישי צהרים לפני תחילת הבישולים המיוחדים – כי הצבא (המשפחה) צועד על קיבתו.

גם את מסגרת הבישולים המהירים עם מעט מחשבה ויצירתיות ניתן להפוך לזרז מעניין ממנו לומדים לנצל יותר טוב את לחץ הזמן.

עוד מסגרת מעניינת שנוצרה במקרה לאחר כמה שנים הייתה תקופה שקיבלנו כל שבוע בימי שני בבוקר סל של ירקות אורגניים במשלוח לסף הדלת. המשלוח כלל את ירקות העונה והגיע בתקופה שבה חקרתי את נפלאות המטבח הטבעוני ואיתו חומרי גלם שהיו חדשים עבורי.

על מנת לנצל את הטריות של הירקות ללמידה חדשה – מצאתי את עצמי ביום שני מחפש כיצד לנצל את חומרי הגלם העונתיים ועומד ביום שלישי לצורך בישול קצר של שעה. מסגרת זו המשיכה לתקופה מסוימת בה שמתי דגש גם על בישולים טבעוניים באמצע השבוע.

מסגרת להגשמת חלומות

אם קניית הדירה והשיפוצים היו מסגרת לצורך בניית התשתית לחלום המטבח המושלם – ימי שישי (ובתקופה מסוימת גם שלישי) הפכו להיות המסגרת לצורך ניסוי וטעייה, מחקר של חומרי גלם חדשים, הרחבת השימוש בחומרי גלם מוכרים, התייעלות וניצול מירבי של הזמן ובעיקר לצורך קפיצת מדרגה לצורך הגשמת חלום קולינרי.

שנים אחר כך השתמשתי באותה שיטה להגשים חלום אחר – ניגון בפסנתר, בעזרת קורסים באינטרנט וחוברות תווים.

גם לכם יש חלומות? השוטף תופס כל זמן פנוי? לא חייבים לזרום רק עם השוטף. כל מה שצריך זה לקבוע מסגרת זמן לצורך לימוד ולדעת שצריך להתחיל מלמטה עם הרבה סבלנות.